אינטלגנציה ריגשית היא נושא פופולארי למדי לאחרונה.אולם כדי להבין לעומק מהי באמת איטלגנציה ריגשית הרי שדרוש ניתוח עומק של כל תמונת ההבנה.כאשר מדובר באיטלגנציה ריגשית הרי שהכוונה היא לחוכמה מסויימת,לכשרים מסויימים של הרגשות עצמם ושל הבנת הרגשות.
המדובר הוא קודם כל על כשרים שמכוונים כלפי הרגשות שלי עצמי ושתפקידם לענות על השאלה:כיצד אני מבין את הרגשות שלי (מהם,כיצד אני משנה אותם,מהו המחזור הטיבעי שלהם),לאחר מכן הרעיון הבא בנושא הוא האדם אשר נמצא מולי: מה באשר לרגשותיו שלו- האם אני מודע אליהם,האם אני מסוגל לקרוא אותם ועד כמה,והאם בכלל ישנה אמת בוודאות שאני קולט אותו כפי שהוא באמת.וגם מעבר לקליטה,מבחינתי עצמי: האם כאשר אני מגיע עם אדם שמולי לקשרי גומלין - אזי מה מתרחש בינינו מבחינת סיבוכיות מיכלול הרגשות - האם רגשותיי שלי המופנים אליו כזרם אכן מסוגלים לגעת ברגשותיו וכיצד? מהן נקודות המגע בין רגשותיי לרגשותיו,ועד כמה יש לי את האינטלגנציה הריגשית ליצור שילובים אמיתיים בנקודות המגע עם הרגשות של האדם אשר מולי.
עומק ההבנה לגבי האינטלגנציה הריגשית מגיע אף למצולות של הידע הטכני כיצד ניתן לבצע דברים ברגשותיי שלי ואף כיצד לבצע פעולות על רגשותיו של הצד המקבל או המוסר. דרגת הפרדת הרגש וזיכוחו אף היא עולה בהקשר לשאלת מידת האינטלגנציה.אף על פי שאינטלגנציה נשמעת פה כלא שייכת כלל שהרי היא נשמעת כמושג מחשבתי - הרי שבאינטלגנציה הכוונה למיכלול של כשרים שהם אכן בפעילות מסויימת של המחשבה - שהרי הרגשות מוכוונים על ידי בקרה מודעותית מסויימת שאינה באה ונמצאית מצד הרגשות עצמם אלא אכן מן הצד המחשבתיץ(אף על פי שבאופן מינורי).
כיצד אם כן שולטים ברגשות? מהי הדרך לעשות זאת והאם הדבר אף טיבעי? והאם ישנו צורך בכך?
ראשית,לשאלת הצורך- ישנו צורך להגן על הרגשות כדי שלא יפגעו - לשם כך ישנו צורך לשלוט על מישכם ועל אורכם ועומקם. כל אדם בר דעת מכיר את ההשפעות המזיקות שיש לרגשות לא טובים הן על מצב רוחו והן על בריאותו. יתרה מזאת,אף מעבר לבריאות - לעיתים ישנו צורך לשלוט על רגשות לצרכים חברתיים שהרי כולנו מרגישים דברים שונים ורבים שאיננו חושפים במילים ושהיינו רוצים להנמיך את עוצמתם אע"פ שהיא איננה גלויה. יתרה מזאת,שליטה ברגשות נחשבת כשליטה עצמית ומוערכת בתרבויות רבות.
אם כן, מהי הדרך הטובה ביותר לשלוט ברגשות - ישנו צורך לצאת מנקודת הנחה שרגשות אינם נשלטים.עובדה היא כי דניאל גולדמן מציין בספרו "אינטלגנציה ריגשית" את עניין החטיפה הלימבית שפירושה הוא חוסר שליטה מודעת על פרץ של רגשות עזים.
כיצד בכל אופן נוכל לשלוט על רגשות והאם בכלל? - עניין השליטה וטיבה נעוץ יותר בהבנה של תהליכי אימון אישי ומדיטציה.רק בהתבוננות עומק מספיק טובה אל תוך תמונות תהליכי הנפש ניתן להבין היכן ממוקמת נקודת היציאה של הרגשות . הכוונה היא לאותן תחיליות מחשבתיות במחשבה היוצרות את הזיק המבעיר של ההתעוררות האמוציונאלית.אם כן, הרי שמובן כי שליטה ברגשות ראשיתה שליטה במחשבות.אולם לא סתם במחשבות אלא אף במחשבות הבסיסיות ביותר,וככל הנראה אף בתת מודע.
כדי לשלוט ברגשות צריך להכיר היטב את עצמך ולדעת לשנות את החשיבה שמתחילה בפרץ קטנטן שיגרור בעקבותיו תחילתן של תחושות מסוג אחר. דרך אחרת לשלוט ברגשות היא על ידי יצירת רגשות נגדיים.ישנם שרטוטים של מעגלים של רגשות שניתן למצוא באינטרנט שלמידה שלהם מאפשרת להכיר את כל סוגי הרגשות הכלליים שנמצאים אצל כל אחד מאיתנו.ועל ידי תרגול אפשר יהיה בשלב הבא לנסות וליצור רגש נגדי לרגש הקיים בכל מצב שבו נרצה לשנות את הרגש שלנו.
השאלות המעניינות במקרה זה הן האם יצירה של רגש נגדי הוא המצב הרצוי או האם אפשר יהיה אפילו ליצור רגש אחר לחלוטין הנמצא,נגיד למשל,רק ליד הרגש הנוכחי אך לא את הנגדי לו. האם רגש הנמצא קרוב לרגש לנוכחי - יש בו כדי לבטל את ההשפעה של הרגש הנוכחי?
שאלות מן הסוג הזה מעידות עד כמה האינטלגנציה הריגשית היא נושא מפותח ועד כמה הנושא יכול להיות מאד אינדיבידואלי.ייתכן שאצל כל אדם הנושא הינו לגמרי אחר ומעניין.
שליטה מסוג אחר לחלוטין הינה שליטה מומחיותית.פירושה הוא הנדסה עצמית של יכולת לגבי "זריעה " של מחשבה בתוך כל רגש. ניתן ליצור מראש תחושות /רגשות שבתוכן האדם שותל "גרעין" או שורש קטן של חשיבה שנשלח מתוך מקום אחר בנפש. במצב שכזה הרגש הנוצר יכול להיות נתון לשינוי של מחשבות הנמצאות בנפש במקום אחר לחלוטין ושאינן קשורות במישרין לרגש.לדוגמא : אדם יכול להשתיל בתוך תחושת העצב "שורש" של חשיבה על משפט מסויים(על ידי יצירת צימוד בין השניים בעזרת אימונים רבים) .מעתה,בכל רגע שאותו אדם ירצה לסלק את תחושת העצב (שנוצרת על ידי מחשבות ספציפיות) הוא יוכל לנסות ולחשוב על המשפט שאת שורשו התכני הוא הטמין מראש בתוך תחושת העצב.
חשיבה על המשפט הזה אמורה "למשוך" מעט את ה"שורש הדימיוני " שנשתל ובכך לאייד את הרגשת העצב. הדבר נקרא במילים פשוטות : התניה .זהו מונח כללי בפסיכולוגיה אולם בהקשר לאינטלגנציה ריגשית ההסבר שהובא מתייחס למשהו שהינו מעט שונה מאשר התניה רגילה.
דרך אחרת לשלוט על חילופי הרגשות היא לשלוט על שפת הגוף. ידוע מזה שנים שישנם קשרים הדדיים בין רגשות לבין חיוכים ולבין מצבי התנועה השונים של הפנים.על כן תמיד ניתן לנסות וליצור מצבי תנועה נגדיים או אחרים של הפנים ביחס למצב הקודם שיצר רגש מסויים. ישנן תיאוריות מרכזיות בפסיכיאטריה אודות הקשרים הללו ונשאלת לא אחת השאלה מיהו היוצר את מי: הרגש את התנועה או התנועה את הרגש - בכל מקרה הקשר בין השניים בולט מאד.
המשך בחלק ב
המדובר הוא קודם כל על כשרים שמכוונים כלפי הרגשות שלי עצמי ושתפקידם לענות על השאלה:כיצד אני מבין את הרגשות שלי (מהם,כיצד אני משנה אותם,מהו המחזור הטיבעי שלהם),לאחר מכן הרעיון הבא בנושא הוא האדם אשר נמצא מולי: מה באשר לרגשותיו שלו- האם אני מודע אליהם,האם אני מסוגל לקרוא אותם ועד כמה,והאם בכלל ישנה אמת בוודאות שאני קולט אותו כפי שהוא באמת.וגם מעבר לקליטה,מבחינתי עצמי: האם כאשר אני מגיע עם אדם שמולי לקשרי גומלין - אזי מה מתרחש בינינו מבחינת סיבוכיות מיכלול הרגשות - האם רגשותיי שלי המופנים אליו כזרם אכן מסוגלים לגעת ברגשותיו וכיצד? מהן נקודות המגע בין רגשותיי לרגשותיו,ועד כמה יש לי את האינטלגנציה הריגשית ליצור שילובים אמיתיים בנקודות המגע עם הרגשות של האדם אשר מולי.
עומק ההבנה לגבי האינטלגנציה הריגשית מגיע אף למצולות של הידע הטכני כיצד ניתן לבצע דברים ברגשותיי שלי ואף כיצד לבצע פעולות על רגשותיו של הצד המקבל או המוסר. דרגת הפרדת הרגש וזיכוחו אף היא עולה בהקשר לשאלת מידת האינטלגנציה.אף על פי שאינטלגנציה נשמעת פה כלא שייכת כלל שהרי היא נשמעת כמושג מחשבתי - הרי שבאינטלגנציה הכוונה למיכלול של כשרים שהם אכן בפעילות מסויימת של המחשבה - שהרי הרגשות מוכוונים על ידי בקרה מודעותית מסויימת שאינה באה ונמצאית מצד הרגשות עצמם אלא אכן מן הצד המחשבתיץ(אף על פי שבאופן מינורי).
כיצד אם כן שולטים ברגשות? מהי הדרך לעשות זאת והאם הדבר אף טיבעי? והאם ישנו צורך בכך?
ראשית,לשאלת הצורך- ישנו צורך להגן על הרגשות כדי שלא יפגעו - לשם כך ישנו צורך לשלוט על מישכם ועל אורכם ועומקם. כל אדם בר דעת מכיר את ההשפעות המזיקות שיש לרגשות לא טובים הן על מצב רוחו והן על בריאותו. יתרה מזאת,אף מעבר לבריאות - לעיתים ישנו צורך לשלוט על רגשות לצרכים חברתיים שהרי כולנו מרגישים דברים שונים ורבים שאיננו חושפים במילים ושהיינו רוצים להנמיך את עוצמתם אע"פ שהיא איננה גלויה. יתרה מזאת,שליטה ברגשות נחשבת כשליטה עצמית ומוערכת בתרבויות רבות.
אם כן, מהי הדרך הטובה ביותר לשלוט ברגשות - ישנו צורך לצאת מנקודת הנחה שרגשות אינם נשלטים.עובדה היא כי דניאל גולדמן מציין בספרו "אינטלגנציה ריגשית" את עניין החטיפה הלימבית שפירושה הוא חוסר שליטה מודעת על פרץ של רגשות עזים.
כיצד בכל אופן נוכל לשלוט על רגשות והאם בכלל? - עניין השליטה וטיבה נעוץ יותר בהבנה של תהליכי אימון אישי ומדיטציה.רק בהתבוננות עומק מספיק טובה אל תוך תמונות תהליכי הנפש ניתן להבין היכן ממוקמת נקודת היציאה של הרגשות . הכוונה היא לאותן תחיליות מחשבתיות במחשבה היוצרות את הזיק המבעיר של ההתעוררות האמוציונאלית.אם כן, הרי שמובן כי שליטה ברגשות ראשיתה שליטה במחשבות.אולם לא סתם במחשבות אלא אף במחשבות הבסיסיות ביותר,וככל הנראה אף בתת מודע.
כדי לשלוט ברגשות צריך להכיר היטב את עצמך ולדעת לשנות את החשיבה שמתחילה בפרץ קטנטן שיגרור בעקבותיו תחילתן של תחושות מסוג אחר. דרך אחרת לשלוט ברגשות היא על ידי יצירת רגשות נגדיים.ישנם שרטוטים של מעגלים של רגשות שניתן למצוא באינטרנט שלמידה שלהם מאפשרת להכיר את כל סוגי הרגשות הכלליים שנמצאים אצל כל אחד מאיתנו.ועל ידי תרגול אפשר יהיה בשלב הבא לנסות וליצור רגש נגדי לרגש הקיים בכל מצב שבו נרצה לשנות את הרגש שלנו.
השאלות המעניינות במקרה זה הן האם יצירה של רגש נגדי הוא המצב הרצוי או האם אפשר יהיה אפילו ליצור רגש אחר לחלוטין הנמצא,נגיד למשל,רק ליד הרגש הנוכחי אך לא את הנגדי לו. האם רגש הנמצא קרוב לרגש לנוכחי - יש בו כדי לבטל את ההשפעה של הרגש הנוכחי?
שאלות מן הסוג הזה מעידות עד כמה האינטלגנציה הריגשית היא נושא מפותח ועד כמה הנושא יכול להיות מאד אינדיבידואלי.ייתכן שאצל כל אדם הנושא הינו לגמרי אחר ומעניין.
שליטה מסוג אחר לחלוטין הינה שליטה מומחיותית.פירושה הוא הנדסה עצמית של יכולת לגבי "זריעה " של מחשבה בתוך כל רגש. ניתן ליצור מראש תחושות /רגשות שבתוכן האדם שותל "גרעין" או שורש קטן של חשיבה שנשלח מתוך מקום אחר בנפש. במצב שכזה הרגש הנוצר יכול להיות נתון לשינוי של מחשבות הנמצאות בנפש במקום אחר לחלוטין ושאינן קשורות במישרין לרגש.לדוגמא : אדם יכול להשתיל בתוך תחושת העצב "שורש" של חשיבה על משפט מסויים(על ידי יצירת צימוד בין השניים בעזרת אימונים רבים) .מעתה,בכל רגע שאותו אדם ירצה לסלק את תחושת העצב (שנוצרת על ידי מחשבות ספציפיות) הוא יוכל לנסות ולחשוב על המשפט שאת שורשו התכני הוא הטמין מראש בתוך תחושת העצב.
חשיבה על המשפט הזה אמורה "למשוך" מעט את ה"שורש הדימיוני " שנשתל ובכך לאייד את הרגשת העצב. הדבר נקרא במילים פשוטות : התניה .זהו מונח כללי בפסיכולוגיה אולם בהקשר לאינטלגנציה ריגשית ההסבר שהובא מתייחס למשהו שהינו מעט שונה מאשר התניה רגילה.
דרך אחרת לשלוט על חילופי הרגשות היא לשלוט על שפת הגוף. ידוע מזה שנים שישנם קשרים הדדיים בין רגשות לבין חיוכים ולבין מצבי התנועה השונים של הפנים.על כן תמיד ניתן לנסות וליצור מצבי תנועה נגדיים או אחרים של הפנים ביחס למצב הקודם שיצר רגש מסויים. ישנן תיאוריות מרכזיות בפסיכיאטריה אודות הקשרים הללו ונשאלת לא אחת השאלה מיהו היוצר את מי: הרגש את התנועה או התנועה את הרגש - בכל מקרה הקשר בין השניים בולט מאד.
המשך בחלק ב
אוטודידקט (מלומד עצמי) - 13 שנות לימוד בתחומים: אסטרטגיה וטקטיקה,משא ומתן,מכירות,כישורי שיחה ורטוריקה,תדמית,שפת גוף,ניתוח המצאות,ניתוח כתיבת הומור,ניתוח המצאות רב תחומי ויצירת חדשנות.
http://www.arikshani.co.il
אי מייל shin7@017.net.il
http://www.arikshani.co.il
אי מייל shin7@017.net.il
